חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר ופרשת המדענים הגרמניים במצרים
משפחת שוחמכר עלתה מברה"מ בשנות החמישים של המאה הקודמת. סבו של יוסל'ה נחמן שטרקס אשתו ובנו עלו לארץ שנים ספורות קודם לכן. בגלל קשיים כלכליים שלחה הבת את יוסלה להוריה אשר דאגו לגדל אותו כחרדי.
בסוף שנת 1959 , כאשר מצבם של משפחת שוחמכר השתפר, ביקשה הבת מאביה שיעביר את יוסלה לרשותה. הסב סרב.
מדוע התערבו שרותי הביטחון והמוסד בסכסוך משפחתי.
בחודש יולי 1962 שיגרה מצרים במהלך ניסוי ארבעה טילי קרקע קרקע. נאצר הסביר לאחר הניסוי כי הטילים הללו מסוגלים לפגוע בכל מטרה דרומית לבירות. אמירה שגרמה לחרדה בקרב לא מעט מתושבי מדינת ישראל. נראה היה כי מדינת ישראל נתפסה לא מוכנה לארוע זה.
איסר הראל שעמד באותה עת בראש המוסד והיה סוג של מוסד בפני עצמו נערך לאסוף מידע על המתרחש ובמקביל החל לפעול לשיבוש תוכנית הטילים המצרית. איסר כתב בספרו : "..."משבר המדענים" היה משבר קריטי בתולדות מדיניות הביטחון של מדינת ישראל. הרבה רגישויות היו מעורבות בו בצורה אינטנסיבית ביותר, עד היום נמשך הויכוח עד כמה פעילותם של המדענים הגרמניים במצרים את בטחון ישראל ואת שלום אזרחיה, ובאיזה מידה היתה הצדקה לאמצעים שננקטו ע"י ישראל על מנת להפר את הסכנה הצפויה. המשבר היה קשור גם למערכת היחסים שהתפתחה בין ישראל וגרמניה..."
שמעון פרס מי שהיה באותה עת מנכ"ל משרד הביטחון אמר מיד לאחר שיגור הטילים: "כניסת הטילים משנה באורח יסודי שני דברים: את אופי הסכנה הנשקפת לנו ואת הדרך לטפל בה"
והוסיף " אנו עומדים שוב על סף שלב מכריע בתולדות המדינה והננו נכנסים לתקופה שהיא אחת החמורות ביותר שידענו אי פעם..."
פרשה זאת גם גרמה לקרע עמוק ובלתי ניתן לאיחוי בין רוה"מ דוד בן גוריון לבין ראש המוסד איסר הראל.